סגירת מרפסות זכוכית הפכה לאחת הבחירות הפופולריות ביותר בקרב בעלי דירות ובתים בישראל, המאפשרת להרחיב את שטח המחיה ולהינות מהנוף תוך שמירה על עיצוב מודרני ויוקרתי. אולם, לפני שמתחילים בתהליך, חשוב להבין את הדרישות החוקיות הנוגעות לסגירת מרפסת. החוק בישראל מסדיר את הנושא באופן קפדני, ודורש קבלת היתרי בניה ממוסדות הרישוי המקומיים, בהתאם לקריטריונים ספציפיים. במאמר זה, נסקור את כל מה שצריך לדעת לפני שמתחילים בתהליך – החל מהבנת הדרישות החוקיות ועד להנחיות המעשיות להוצאת ההיתר הנכון, כדי להבטיח שהפרויקט יתבצע בצורה חוקית ויעילה.
רקע על סגירת מרפסות בישראל – מגמות ושינויים בענף
במהלך השנים האחרונות, סגירת מרפסות בישראל הפכה לטרנד בולט, בעיקר בערים צפופות שבהן המרחב מוגבל. מרפסת פתוחה, שבעבר הייתה אזור חשוף המיועד למנוחה או אירוח, הפכה בעיני רבים לשטח פוטנציאלי שניתן להוסיף לשטח המגורים. סגירת מרפסת זכוכית מאפשרת לנצל את השטח בצורה חכמה, וליהנות ממנו גם בחורף או בתנאי מזג אוויר קשים אחרים.
הבחירה בזכוכית כחומר המרכזי לסגירת המרפסת מונעת בעיקר מסיבות אסתטיות, מאחר שהיא שומרת על תחושת פתיחות ואור טבעי, תוך הגנה על חלל הבית מרעש, אבק ומפגעי חוץ. אך מעבר למגמות העיצוביות, התחום זכה גם לתשומת לב מיוחדת מצד המחוקק בישראל, שמבקש לוודא כי שינויים מסוג זה יתבצעו באופן בטיחותי ותקני. הסדרת התהליך מבחינה חוקית נועדה לשמור על אחידות המראה החיצוני בערים, למנוע עומסים לא בטיחותיים על מבנים, ולהבטיח שהפרויקט יעמוד בתקנים הנדרשים. לכן, כל מי ששוקל סגירת מרפסת חייב להבין את ההיבטים המשפטיים ולוודא שהוא פועל בהתאם לחוק.
מה נחשב לסגירת מרפסת בכלל?
סגירת מרפסת מתייחסת לכל שינוי במבנה הקיים, שמוסיף חלל סגור חדש לאזור שהיה בעבר פתוח. בין אם השינויים נעשים באמצעות קבלן שיפוצים מקצועי או בצורה פרטית, החוק בישראל מחייב הוצאת היתר בניה. השינוי נחשב לסגירת מרפסת כאשר הוא כולל את סגירת השטח הפתוח על ידי אלמנטים שמטרתם לספק בידוד, הגנה מפני מזג האוויר, או להרחיב את שטח המגורים.
להלן סוגי סגירות המרפסת המחייבים הוצאת היתר בניה:
- סגירת מרפסת עם גג: הוספת גג קבוע למרפסת משנה את המראה החיצוני של המבנה ולכן דורשת קבלת היתר בניה. זהו שינוי מבני הדורש בחינה של הרשויות המקומיות.
- סגירת מרפסת עם וילון זכוכית או זכוכית מתקפלת: גם כאשר מדובר בפתרונות ניידים, כמו זכוכיות מתקפלות או וילון זכוכית, החוק מחייב הוצאת היתר כיוון שמדובר בסגירה המייצרת חלל סגור הניתן לניצול.
- סגירת מרפסת עם מסכי זיפ: מסכי זיפ הם פתרון לסגירה קלה, אך גם הם נחשבים לשינוי שמחייב היתר, משום שהם יוצרים חלל סגור המספק הגנה מפני תנאי חוץ.
- סגירת מרפסת באמצעות פרגולה: פרגולה שמכסה מרפסת בגודל של יותר מ-40 מ"ר תחייב הוצאת היתר בניה, בהתאם לחוק. אם מדובר בפרגולה קטנה יותר, ייתכן ולא יהיה צורך בהיתר, אך יש לבדוק זאת מול הרשות המקומית.
למרות שבחלק מהרשויות ישנה "העלמת עין" לגבי סגירת מרפסות, חשוב מאוד להתייעץ עם אדריכל ולוודא שהשינויים מתבצעים בהתאם לחוק. קבלת החלטות עצמאיות מבלי לבדוק את הדרישות החוקיות עשויה להוביל לקנסות או לדרישה להרוס את השינויים שנעשו, ולכן תכנון מוקדם ואישור רשמי חיוניים.
מה אומר החוק לגבי סגירת מרפסות בישראל?
בישראל, סגירת מרפסת מחייבת קבלת היתר בניה רשמי מהרשויות המקומיות. היתר זה נחוץ לא רק לצורך עמידה בתקנות הבניה, אלא גם כדי להבטיח שהשינויים המבניים יבוצעו באופן בטוח ולא יפגעו במבנה או בתשתיות הסמוכות. חוקי הבניה נועדו להסדיר שינויים במבנים קיימים, תוך שמירה על אסתטיקה, בטיחות, איכות סביבה וערך הנדל"ן בסביבה המידית.
החוק קובע כי כל שינוי המשפיע על חזות המבנה או על חלל הבניה המקורי – כמו סגירת מרפסת פתוחה באמצעות זכוכית או חומרי בניה אחרים – דורש הגשת בקשה להיתר בניה. הבקשה כוללת תכנון מדויק, תיאור השיפוצים המיועדים, והגשה לאישור ועדת התכנון והבניה המקומית. כל עירייה או מועצה אזורית עשויה להחיל חוקים והנחיות ייחודיות משלה, ולכן חשוב לבדוק מול הרשות המקומית את הקריטריונים הספציפיים לאזור בו ממוקם הנכס.
באילו מצבים לא נדרש היתר לסגירת מרפסת?
למרות שהחוק בישראל מחייב היתר בניה ברוב המקרים של סגירת מרפסות, ישנם מצבים בהם אין צורך בהוצאת היתר. במצבים בהם מדובר בסגירה זמנית או שאינה קבועה, החוק מתיר גמישות מסוימת שמפשטת את התהליך. כך, לדוגמה, אם מדובר בפתרונות כמו סככה מתקפלת, פרגולה חשמלית או זכוכיות הזזה שניתן לפתוח ולסגור לפי הצורך, אין דרישה להיתר בניה. המפתח הוא שהסגירה אינה קבועה ואינה נחשבת לשינוי מבני מהותי.
פתרונות כמו וילון מסך או זכוכיות הזזה מאפשרים ליצור חלל סגור ומוגן כאשר יש צורך בכך, אך עדיין לשמור על האפשרות לפתוח את המרפסת כאשר מזג האוויר מאפשר זאת. באופן דומה, פרגולות חשמליות וסוככי זרועות ניתנים לפתיחה וסגירה בקלות, ולכן גם הם פטורים לרוב מהוצאת היתר בניה.
מעבר לכך, החוק קובע שסגירת מרפסת שאינה עולה על שטח של 20 מ"ר אינה מצריכה היתר. בנוסף, כל סגירה שאינה בולטת כלפי חוץ באורך העולה על 50 ס"מ פטורה אף היא מהגשת בקשה להיתר בניה. כללים אלו מעניקים לבעלי הנכסים גמישות רבה יותר, במיוחד כאשר מדובר בשינויים שאינם משפיעים באופן מהותי על חזות המבנה או על התשתיות ההנדסיות שלו.
חשיבותו של קונסטרוקטור בתהליך סגירת מרפסת
לפני שמתחילים בתהליך סגירת המרפסת, יש לבצע תכנון קפדני שכולל מדידות מדויקות, בדיקת התשתיות ההנדסיות של המרפסת, וכן חיבור נכון בין המרפסת לשאר חלקי הבית. כאן נכנס לתמונה הקונסטרוקטור, שהוא מהנדס בניין המוסמך לבדוק את יציבות המבנה ואת התאמת התכנון להנחיות הבטיחות.
תפקידו של הקונסטרוקטור הוא לבחון את המצב ההנדסי של המרפסת הקיימת, להעריך את העומסים שעלולים להיווצר כתוצאה מהסגירה, ולוודא שהמבנה יוכל לעמוד בתוספות השונות מבלי לסכן את יציבות הבניין. הוא גם יבחן האם יש צורך בחיזוקים נוספים, כגון הוספת עמודי תמיכה, כדי להבטיח שהסגירה תתבצע בצורה בטיחותית ותעמוד בתקנים הנדרשים.
שילוב קונסטרוקטור ואדריכל בתהליך סגירת מרפסת
בכדי להבטיח שסגירת המרפסת תתבצע באופן נכון, בטיחותי וחוקי, יש צורך בשיתוף פעולה בין שני בעלי מקצוע מרכזיים – הקונסטרוקטור והאדריכל. בעוד שהקונסטרוקטור אחראי על ההיבטים ההנדסיים והבטיחותיים של הפרויקט, תפקידו של האדריכל הוא לתכנן את סגירת המרפסת מבחינה עיצובית ותכנונית, תוך שמירה על חזות אחידה ותאימות לאסתטיקה הכללית של המבנה.
האדריכל מכין את תוכניות הבניה, מוודא שהסגירה משתלבת היטב עם המבנה הקיים ושומרת על המראה החיצוני שלו. בנוסף, הוא מבצע התאמות לתקנות התכנון והבניה המקומיות, הכוללות לעיתים הנחיות לגבי עיצוב חיצוני. הקונסטרוקטור, מצידו, בוחן את התוכנית האדריכלית ומאשר את התכנון ההנדסי – האם המבנה מסוגל לתמוך בשינוי, והאם יש צורך בהוספת חיזוקים.
שיתוף הפעולה בין השניים חיוני להצלחת הפרויקט, שכן רק לאחר ששני אנשי המקצוע מאשרים את התכנון המלא – הן מבחינת עיצוב והן מבחינת יציבות ובטיחות – ניתן להגיש את הבקשה להיתר בניה לרשויות המקומיות. עבודה משולבת זו מבטיחה שהסגירה תעמוד בכל התקנים הנדרשים, ותמנע תקלות או בעיות במהלך הביצוע.
תהליך קבלת היתר לסגירת מרפסת – שלב אחר שלב
קבלת היתר לסגירת מרפסת זכוכית היא תהליך מובנה שדורש הקפדה על כללים ותקנות, במטרה להבטיח עמידה בתקני הבטיחות המקומיים. להלן פירוט שלבי התהליך:
- פנייה לאדריכל ומהנדס קונסטרוקטור: השלב הראשון הוא לפנות לאדריכל ולמהנדס קונסטרוקטור שיבחנו את תוכנית הסגירה. האדריכל יכין את התוכניות במידיה ומדובר בפרויקט חדש ניתן גם להגיש הדמיה אדריכלית העיצוביות, בעוד הקונסטרוקטור יוודא שהתכנון ההנדסי עומד בעומסים הנדרשים ושאין סכנות למבנה. תוכנית הסגירה צריכה לכלול את כל הפרטים המבניים והעיצוביים, וכן חישובים הנדסיים מדויקים.
- הגשת תוכניות לרשות המקומית: לאחר שהתוכנית הוכנה ואושרה על ידי האדריכל והקונסטרוקטור, יש להגיש את הבקשה להיתר בניה לרשות המקומית. הבקשה כוללת תוכניות בניה מפורטות, מסמכים הנדסיים, חישובי עומסים, והוכחת בעלות על הנכס. במידה שמדובר בבניין משותף, נדרשת לעיתים חתימת דיירים אחרים על הסכמה לביצוע השינוי.
- בדיקת ועדת התכנון המקומית: לאחר הגשת הבקשה, התוכניות מועברות לוועדת התכנון והבניה המקומית. הוועדה תבחן את התוכנית ותוודא שהיא תואמת לתקנות המקומיות ולדרישות החוק. שלב זה כולל בדיקה האם השינוי ישפיע על מראה הבניין, השכונה או תשתיות קיימות.
- התאמות ושינויים בתוכנית: במקרים רבים, הוועדה עשויה לדרוש שינויים או התאמות לתוכנית הבניה המוצעת. במקרה כזה, יש לבצע את השינויים הנדרשים בעבודה משותפת עם האדריכל והקונסטרוקטור, ולהגיש את התוכנית המתוקנת לאישור מחדש.
- אישור היתר בניה: במידה והתוכנית מאושרת ללא בעיות נוספות, הרשות המקומית תנפיק היתר בניה רשמי שמאפשר להתחיל את תהליך סגירת המרפסת. האישור ניתן לאחר בחינה מדוקדקת של כל ההיבטים הרלוונטיים, והוא כולל תנאים והנחיות לביצוע העבודה.
- פנייה לקבלן וביצוע העבודה: עם קבלת ההיתר, ניתן לפנות לקבלן מקצועי לצורך ביצוע סגירת המרפסת בהתאם לתוכנית המאושרת. חשוב לוודא שהקבלן פועל בהתאם להוראות היתר הבניה ושהעבודה מתבצעת תחת פיקוח הנדסי ואדריכלי מתאים.
- בדיקת פיקוח סופית: לאחר השלמת העבודה, תיתכן דרישה מצד הרשות המקומית לבצע בדיקה סופית לאישור שהבניה בוצעה בהתאם להיתר ולתקנים. במידה והכל תקין, תתקבל הכרה סופית שהעבודה בוצעה כהלכה, והמרפסת תיחשב כחוקית לכל דבר.
סגירת מרפסת נחשבת לשינוי במבנה הדורש ברוב המקרים היתר בניה, בין אם מדובר בסגירה באמצעות גג קבוע, זכוכית מתקפלת, מסכי זיפ או פרגולה גדולה מ-40 מ"ר. עם זאת, בחלק מהרשויות המקומיות ישנה "העלמת עין" בנוגע לסגירות מסוימות, ולעיתים התהליך מתבצע ללא פיקוח הדוק. חשוב להכיר את המצבים שבהם נדרש היתר ולהבין את ההבדלים בין סוגי הסגירות והדרישות החוקיות עבורן. למרות הגמישות הקיימת במקרים מסוימים, תכנון מקדים וידע על דרישות החוק יכולים למנוע עיכובים ובעיות עתידיות.
